לידה היא חוויה טהורה. כואבת, אבל טהורה. כמעט כל אישה מחכה ליום הזה שבו היא תיכנס אל חדר הלידה ותצא ממנו עם בן אדם קטן, טהור והכי חשוב – שלה. משהו בדבר הזה, פשוט מקסים נשים בפרט ובני אדם בכלל. הריח, המגע והמבט הראשון הם חוויות שלעולם לא תשכחו ותתרגשו מהן בכל פעם שתיזכרו.
למרות זאת, ילדים הם עבודה קשה. לא סתם אומרים שהורות זו עבודה בפני עצמה. צריך לדאוג להם לאוכל, לבגדים, לבידור, לוודא שהם לא עושים משהו מסוכן, שהם מתנהגים יפה, שהם לא מפריעים לאנשים אחרים וזה רק על קצה המזלג.
ישנם כמה דברים שאף אחד לא טורח לספר לפני שמגיע השלב הזה של ההורות. הרבה פעמים זה יתפוס אתכם לא מוכנים וחלק מהם אף יגרמו לכם להזיל דמעה או שתיים. לכן, כדי להכין אתכם אל הדברים הללו ככל האפשר (למרות שלפעמים זה לא באמת אפשרי), במאמר הבא נציג בפניכם 20 דברים שלא יודעים לפני הלידה.
- אתם לא תישנו. גם אם התינוק שלכם ישן, אתם עדיין לא תישנו. איך אפשר? התקשורת, הרופאים וכל מי שביניהם יגרמו לכם לדאוג כל כך הרבה שלא תישנו שוב בשקט. השינה האמיתית היחידה שתקבלו היא כשתצאו, בלי הילדים, כשתהיו לבד בחדר במלון או צימר כשסבתא וסבא שומרים עליהם.
- תינוקות קטנים הם בני אדם קטנים – ממש כמו שיש ימים שקר לכם, יש ימים שאתם מתים מחום, יש ימים שאתם עצבניים, יש ימים שלא, יש ימים שאתם לא רעבים ובימים מסוימים אתם כל כך רעבים שאתם מסוגלים לאכול עוגה שלמה בקלות. גם לתינוקות יש מצבי רוח. זה אחד הדברים המאתגרים ביותר בתור הורה ויכול להיות עוד יותר קשה אם אתם רוצים שדברים יקרו בדרך מסוימת. מה שאנחנו מציעות זה לזרום. אל תנסו רק את הדרכים שלכם להרגעה אלא היו פתוחים לדברים אחרים, אולי הם יעבדו.
- בחרו שניים או שלושה בני משפחה או חברים שרק איתם אתם מתייעצים על הנושאים שקשה לכם איתם. הסיבה לכך היא שהמון דעות, יעלו לכם המון מחשבות ואפשרויות. אם זה יקרה, בשלב מסוים אתם תהיו כבר כל כך מוצפים שלא יהיה לכם מושג מה לעשות והתסכול רק יגבר.
- בשלב מסוים, אתן לא תזכרו כלום בתור אימא. אתן לא תזכרו אם שאלתן את הילד אם הוא אכל, אתן לא תזכרו מה הילד סיפר לכן על היום שלו. זה בסדר גמור וקורה לכולן.
- אין לכם על מי לסמוך חוץ מעל עצמכם אז תעשו זאת.
- זה בסדר לעשות טעויות, אף אחד לא יודע איך להיות אבא/אימא ישר על ההתחלה. זה תהליך למידה.
- אל תעשו השוואות בין הילדים. זה לא משנה אם זו השוואה בין הילד לבין חבר שלו מהגן או בין הילד לאח שלו. זה שהוא התחיל ללכת חצי שנה מאוחר יותר, לא אומר שיש לו בעיה. כל ילד מתפתח בקצב שלו וזה בסדר גמור.
- לכל דבר יש סוף – הלילות חסרי השינה ייגמרו בשלב מסוים, גם החלפת החיתולים וגם שלב ההנקה. בסופו של דבר, כל השלבים הללו ייגמרו. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להתאזר בסבלנות ולהזכיר לעצמכם את זה.
- תסמכו על האינסטינקטים שלכם. זה אולי ייקח קצת זמן עד שהם ייכנסו לסנכרון אבל יש לכם אינסטינקטים טבעיים ואין שום סיבה שלא תשתמשו בהם.
- כשהשארתם את הילדים שלכם עם בייביסיטר שאתם מכירים ואוהבים (ההורים שלכם, אחות וכו'), אל תנסו לשלוט בכל. ההורים שלכם גידלו אתכם והם יודעים דבר או שניים על גידול ילדים והאחות שלכם היא הדודה המגניבה שהילדים אוהבים. תנו להם את החופש הזה מכם ותנו להם להתפנק על סבא וסבתא או על הדודה, זה בסדר גמור.
- זה נורמלי להרגיש כמו בחופשה כשאתם יוצאים מהבית בלי הילדים. גם אם זה רק לסופר כדי לעשות קניות.
- זה לא משנה אם אתן מניקות, מאכילות את הילד בבקבוק, או שהוא כבר גדול מספיק לאכול דגני בוקר, פירות,
- ירקות וכל דבר אחר. זמן האוכל של הילד היא מטלה. החלק המהנה היחידי הוא אולי, אולי, בחודשים הראשונים
- של ההנקה כי הם די שקטים ולא זזים. לאחר מכן, זה הופך להיות סיוט. אבל תחזרו לרגע לסעיף 8 ותיזכרו.
- תהיו קשובים לילדים. לא רק בגיל קטן שהם עוד לא מדברים ואתם צריכים להבין האם הם רעבים או עצובים אלא בכל גיל. גם בגיל 7, כשהם עושים משהו לא בסדר, תקשיבו למה שיש להם להגיד. רק אחר כך תשפטו ותנו את גזר הדין.
- הילדים יהפכו אתכם לסוג של מפית אנושית. הם יפלטו עליכם, יריירו וימרחו עליכם נזלת. אתם צריכים להיות מוכנים לכך.
- הם גדלים הרבה (אבל הרבה) יותר מהר ממה שאתם חושבים ולכן תנצרו כל רגע ורגע.
- הכביסה פשוט לא נגמרת. לא משנה כמה מכונות תעשו, תמיד יהיו עוד ועוד.
- אתם תרגישו את כל מה שעובר על ילדכם. את כל הדברים הטובים וגם הרעים. הדברים הטובים ירגישו מדהים והדברים הרעים לפעמים ירגישו כמו בוקס בבטן שלא נותן לנשום. זה פשוט חלק מהעניין של להיות הורים.
- אל תשכחו את עצמכם. הקדישו לעצמכם זמן כדי לעסוק במה שאתם אוהבים או סתם לנוח. זה יכול להיות זמן אישי או זמן זוגי, כי גם את הזוגיות שלכם יש לתחזק, גם כשיש ילדים.
- הילדים שלכם הם אנשים בפני עצמם. אל תלחצו על הילד לאהוב משהו שהוא לא באמת אוהב. יכול מאוד להיות שהאבא הוא פריק של ספורט אבל הילד פשוט לא מתחבר לעניין. אל תושיבו אותו בכוח כדי שיראה כדורגל או תדחפו לו כדור כדי שישחק איתו כל היום. תנו להם לפרוח את הכנפיים שלהם לבד, בדברים שמעניינים אותם.
- אין דבר שאתם תאהבו יותר מאשר את הילדים שלכם. לא משנה כמה אתם מאוהבים בבן/בת הזוג, לא משנה כמה אתם קרובים להורים או לאחים והאחיות שלכם, אתם לא תאהבו אף אחד כמו שתאהבו את הילד שלכם.
אם אתם רוצים לקרוא עוד על הריון ולידה, לחצו כאן.
Show Comments
